דליפת מגוף הצפה: מניעת נזק למשאבת כיבוי אש באמצעות שסתומי פורק סירקולציה

משאבות כיבוי אש משמשות לאספקת מערכות כיבוי אש במים בלחץ, כדי להבטיח את פעולתם התקינה של אמצעי הכיבוי במערכת. מאחר שהביצועים של משאבת הכיבוי משפיעים ישירות על ביצועי המערכת כולה, חשוב להבטיח שהיא פועלת כראוי.

<>

רוב הרשויות המוסמכות וה-NFPA 25: תקן לבדיקות, ניסויים ותחזוקה של מערכות כיבוי אש מבוססות מים, ממליצים על ביצוע "בדיקות ללא ספיקה" או "בדיקות ערבול" שבועיות, המחייבות את הפעלת המשאבה במצב ללא ספיקה למשך 10 ועד 30 דקות, בהתאם לסוג המשאבה.

האתגר

משאבת אש היא התקן מכני המשמש להמרת מקור אנרגיה פוטנציאלית נבחר, בין אם חשמלית או דיזל, לאנרגיה קינטית בצורת מים זורמים. כאשר סוגרים את שסתום היציאה של המשאבה (במהלך בדיקת "ללא זרימה" או "צ'רן"), אנו מונעים מהמשאבה את ייעודה המקורי – המרת אנרגיה זו לאנרגיה קינטית של מים זורמים אל צנרת המערכת. אנרגיה זו חייבת כעת למצוא מסלול חלופי. בשלב זה, האפשרות היחידה לאנרגיה היא להפוך ללחץ סטטי ולחום מקומי הנוצר כתוצאה מהחיכוך של המים המסתובבים בתוך גוף המשאבה. חום עודף במשאבה עלול לגרום לנזק חמור בפרק זמן קצר ולגרום לכשל במיסבי המשאבה – מאחר שחומרי הסיכה של המיסבים מתפרקים בדרך כלל פי שניים מהר יותר בכל עלייה של 10 מעלות צלזיוס – בעוד האטמים והאריזות מתחילים לדלוף. במקרים קיצוניים יותר, עליית הטמפרטורה עלולה לגרום למים להפוך לאדים ולגרום נזקי קוויטציה למאיץ ולחלקים הפנימיים של המשאבה.

הפתרון

בכל מערכות משאבות האש, למעט אלו המשתמשות בקו קירור למשאבה המונעת על ידי מנוע דיזל, יש להתקין מגוף פורק סחרור לצורך הוצאת מים מחוממים מצד הסניקה של המשאבה. מגוף זה יש להתקין בין צד הסניקה של המשאבה לבין מגוף הבקרה ביציאה. מגוף פורק הסחרור צריך להיות מכויל להיפתח בלחץ הסגירה של יחידת המשאבה בתוספת לחץ היניקה המינימלי של המשאבה. עליו לאפשר זרימה קבועה של כמות קטנה יחסית של מים חמים מתוך גוף המשאבה, כאשר כמות זהה של מים קרים ולא מחוממים נכנסת למשאבה דרך צד היניקה, ובכך מקררת את המשאבה ואת גוף המשאבה.