ברמד ניהול אירועי אבטחת מים עם מגופי חירום – התשובות לשאלותיכם

מגוף הפיקוד לשעת חירום המוביל של ברמד הוא מגוף בקרת פריצה WW-790-M של ברמד. הנווט הרגיש במיוחד בלולאת הפיקוד מזהה את ירידת הלחץ על פני מגוף בקרת הפריצה עצמו. במהלך פעולה רגילה, המגוף פתוח לחלוטין. זרימה גבוהה במהלך אירוע פריצה גורמת לעלייה בירידת הלחץ על פני המגוף עד לנקודת הכיול של הנווט הרגיש במיוחד, אשר אז מכניס לחץ אל תא הבקרה של המגוף, ובכך סוגר אותו.

גרסאות נוספות של מגוף בקרת פריצה WW-790-M של ברמד עשויות להשתמש בדרכים נוספות לזיהוי עליית הספיקה, כגון צלחת אוריפיס, צינור פיטו, מד ספיקה, ירידת לחץ מורד, ועוד.

במהלך פעולה רגילה, מגופי פיקוד לשעת חירום פתוחים לחלוטין כדי למזער ירידת לחץ, המכונה גם הפסד עומד או הפסד חיכוך מקומי. הפסד הלחץ הוא פונקציה של הספיקה והקיבולת (KV) של מגופי הפיקוד לשעת חירום. ברוב המקרים הוא יהיה נמוך מאוד ובדרך כלל לא יעלה על 1.0-1.2 מטר בזרימת עבודה מרבית.

ההנחיה שזרימת הפריצה תהיה 25%-30% מעל זרימת העבודה המרבית נועדה למנוע סגירה מוקדמת של מגוף הפיקוד לשעת חירום עקב רגישות חישה גבוהה מדי. ההסבר הטוב ביותר לכך הוא באמצעות דוגמה, תוך שימוש בנוסחה dp=(Q/KV)^0.5.

זרימת עבודה מרבית = 1,150 מ"ק/שעה

זרימת פריצה = 1,150*1.25= 1,450 מ"ק/שעה

KV = 3,300

בזרימת עבודה מרבית: dp=(1150/3300)^0.5=0.12 בר

בזרימת פריצה: dp=(1450/3300)^0.5=0.19 בר

לא, מגופי פיקוד לשעת חירום נסגרים בתגובה לאירוע, בעוד שמגופי צופה הלם נפתחים בתגובה לאירוע. מגופי פיקוד לשעת חירום מספקים הגנה מפני בזבוז מים, הצפות ונזקי הצפה, התפשטות מזהמים למערכת האספקה ועוד; מגופי צופה הלם נפתחים כדי לשחרר אנרגיה עודפת הקשורה לעצירת משאבה.