דליפת מגוף הצפה: UL-260 לעומת ANSI/FCI 70-2

מנקודת מבט הנדסית, כמעט כל מגוף דולף במידה מסוימת. ייתכן שייאמר על מגופים שהם "אטומים לחלוטין" או "ללא דליפה", אך בפועל רוב התקנים מאפשרים מעבר של כמויות מים קטנות. כל מגוף כיבוי אש כפוף לרגולציה על ידי גופים ממשלתיים, תאגידים ו/או גופים נוספים. מגופים חייבים לעמוד בתקני בטיחות כפי שמוגדרים על ידי ארגוני בטיחות מוכרים כגון האגודה הלאומית לכיבוי אש (NFPA) או UL (מעבדות Underwriters).

מגופי הצפה נדרשים בדרך כלל לעמוד בתקן UL-260. אבל מה זה באמת אומר?

האם מגוף אחד התואם UL-260 טוב כמו מגוף אחר? או שיכולים להיות הבדלים משמעותיים בין מגוף למגוף? ומה ההבדל בין תקן זה לבין TSO (אטימה מוחלטת)?

תקני בטיחות לדליפת מגוף

מגוף הצפה הוא סוג של מגוף לכיבוי אש, הכולל מערך צנרת עם דיזות פתוחות לספיקה גבוהה. מגוף הצפה דולף אינו נחשב למשבר משמעותי כמו מגוף דולף לדלק, שבו כל טיפה עלולה לגרום לשריפה או לבעיות סביבתיות. תקני הבטיחות משקפים מונחים המגדירים את שיעור הדליפה המותר לסיווג זה.

לדוגמה, הדרישה לתקן UL-260 קובעת:

“היצרן יבדוק כל מגוף הצפה לדליפה מעבר לתושבת המים… המגוף לא יראה דליפה העולה על 0.1 אונקיית נוזל לדקה, שהם כ-3 מ"ל לדקה.”

עם זאת, עדיף להימנע מדליפת מים לכיבוי אש, במיוחד בתנאי קיפאון, שבהם מים עלולים לצמצם את שטח החתך של הצינור.

אטימה מוחלטת (TSO): שיפור על הסטנדרט

מגופי הצפה של ברמד מתוכננים בהתאם לתקן הבטיחות UL-260 עבור צנרת יבשה ומגופי הצפה לשירותי כיבוי אש. בנוסף, ברמד קבעה קריטריוני קבלה מחמירים בהרבה מהנדרש בתקן UL-260.

התקן הפנימי שלנו מחייב אטימה מוחלטת (TSO) עבור מגופי הצפה שלנו. משמעות הדבר היא שהמגוף נסגר לחלוטין, ואינו מאפשר אפילו טיפה אחת של מים לעבור. מגופי ברמד נבדקים לדליפות בשני ערכי לחץ קו: בדרגת הלחץ המרבית של המגוף וברמת הלחץ המינימלית (1.5 בר). כך מובטח שבשני המקרים המגוף יישאר סגור. TSO חורג מהתקן ומבטיח ביצועי מגוף ללא דליפות, לשם בטיחות, תפעול ותחזוקה מיטביים של מערכת הכיבוי אש שלך.

מגופי הצפה של ברמד ועמידה בתקן ANSI/FCI 70-2

UL-260 הוא תקן נפוץ לשסתומי הצפה. כברירת מחדל אנו מתכננים באופן שגרתי את שסתומי ההצפה שלנו כך שיעמדו ואף יעלו על דרישות תקן UL-260 כשסתומי בטיחות. עם זאת, חלק מלקוחותינו מכירים יותר את תקן ANSI/FCI 70-2 לאטימות תושבת המגוף.

ישנם 6 סיווגי דליפת תושבת המוגדרים על ידי תקן זה. Class Vl ידוע כסיווג תושבת רכה. מגופים עם תושבת רכה הם כאלה שבהם התושבת, דיסק הסגירה או שניהם עשויים מחומר גמיש כלשהו, כגון טפלון, שהוא החומר בו אנו משתמשים בתכנון המגוף שלנו. עם זאת, קיימות מספר וריאציות המשפיעות על תהליך הבדיקה:

• תקן ANSI/FCI 70-2 דורש כי לחץ נוזל הבדיקה יהיה הפרש הלחצים המרבי המותר על פני סגר המגוף, או 3.5 בר (50 psi), הנמוך מביניהם. ערך זה נמוך בהרבה מהמצוין בהנחיות UL-260.
• יש לבדוק את המגוף על ידי הזרמת אוויר או חנקן בצד הכניסה, כאשר המערכת בצד היציאה של המגוף מלאה במים.
• קריטריוני הקבלה מציינים בועות לדקה או מ"ל לדקה (של המים שנעקרו מהצד המורד) כיחידת מידה.
• ההיתר לדליפה משתנה בהתאם לקוטר המגוף. עד 4" הוא פחות מ-3 מ"ל לדקה. תקן ANSI/FCI 70-2 מתיר יותר עבור קטרי מגוף מעל 6”.

הבדלים אלה בבדיקות מחייבים גישה שונה בשיטות הבדיקה עבור ANSI/FCI 70-2, מה שעשוי להשפיע על המחיר ועל זמן האספקה. עם זאת, UL-260 היא גישה מתאימה יותר עבור מגופי בטיחות ומהווה חלק משגרת הבדיקות הסטנדרטית של ברמד.

למידע נוסף על עמידת מגופי ברמד בתקני בטיחות, או לקבלת סיוע בבחירת מגוף כיבוי אש המתאים ליישום שלך, לחץ כאן ליצירת קשר עם נציג כיבוי אש של ברמד באזור שלך.