חלוקת אזורי לחץ בבניינים רבי-קומות — התשובות לשאלותיכם

בוובינר האחרון של ברמד, "כיצד לתכנן וליישם תחנת הקטנת לחץ להפרשי לחצים קיצוניים", נמרוד שפיר, מהנדס יישומים לבניין ותשתיות שלנו, דיבר על האתגרים בתכנון ויישום מערכות אספקת מים בבניינים רבי קומות, שמבטיחות אספקת מים אמינה ולחץ יציב לכל הקומות בכל עת.

<img id="hs-cta-img-33dd6da3-0b77-4b8f-a956-28daeb1446c6" class="hs-cta-img" style="border-width: 0px;width:auto;display:inline-block;" src="https://www.bermad.com/wp-content/uploads/2020/06/33dd6da3-0b77-4b8f-a956-28daeb1446c6.png" alt="<>"> hbspt.cta._relativeUrls=true;hbspt.cta.load(2377786, '33dd6da3-0b77-4b8f-a956-28daeb1446c6', {"useNewLoader":"true","region":"na1"});

במהלך הוובינר נענו שאלות בנוגע לצריכת אנרגיה, יחסי קוויטציה ומיקום מגופי מקטין לחץ (PRV):

ש: האם נכון ששימוש בווסת לחץ (PRV) יגרום לצריכת אנרגיה גבוהה? האם תוכל להציע פתרון אחר לחיסכון באנרגיה?

א: נכון ששימוש במשאבה להוספת אנרגיה פוטנציאלית למים ולאחר מכן הפחתתה הוא בזבוז אנרגיה; ניתן לתאר זאת כמו לנהוג ברכב עם דוושת גז לחוצה עד הסוף ולשלוט במהירות באמצעות הבלמים. יצרני המשאבות ממליצים על התקנת משאבת VSD לכל אחד מאזורי הלחץ. אמנם שימוש במשאבות VSD הוא פתרון לחיסכון באנרגיה, אך זהו גם פתרון מורכב יותר לעומת שימוש במקטיני לחץ (PRV), מה שעלול להוות בעיה בשלב ההפעלה והתחזוקה של הפרויקט.

ש: האם מגוף ויסות לחץ (PRV) פועל בתנאים סטטיים?

א: כאשר אין צריכה ואין זרימה, מגוף הקטנת הלחץ (PRV) יסגור את האטם באופן הרמטי, וימנע מעבר לחץ הכניסה הגבוה אל צד המורד.

ש: האם ההזנה התחתונה נועדה רק להפחתת מקדם הקוויטציה?

ת: כן, מבחינת מיקום המגוף, שימוש בהזנה תחתונה הוא פתרון אלגנטי להגנה עליו מפני קוויטציה או בעיות רעש.

ש: האם ניתן להשתמש במגוף ויסות לחץ מוּנווט (PRV) כשלב ראשון ועוד מגוף ויסות לחץ מוּנווט נוסף כשלב שני, ולקבוע אותם על יחסי הפחתה נמוכים מ-2.5:1 כדי להפחית רעש עוד יותר?

ת: השימוש בשני מגופי PRV מנווטים אחד אחרי השני אינו מומלץ, כיוון שעלולה להיווצר תנודתיות ביניהם. אם השימוש במגוף PRV פרופורציונלי ביחס של 2.5:1 אינו אפשרי, נסה להשתמש בתצורת הזנה תחתונה.

ש: מדוע תמיד משתמשים ביחס של 2.5:1 בשסתומי הקטנת לחץ פרופורציונליים במקום יחס של 3:1?

א: ראשית, יחס של 3:1 קרוב מדי לתנאי בו מתרחשת קוויטציה ורעש, ואנו מעוניינים לשמור על מרווח בטיחות.

שנית, אם ההפחתה הנדרשת בשיפוץ (בשני השלבים יחד) היא מעט מעל 3, אז שימוש במקטין לחץ פרופורציונלי ביחס של 3:1 לא ישאיר לשלב הבא מספיק לחץ לפעולה.

ש: האם נדרש מרחק כלשהו בין מגוף ויסות לחץ פרופורציונלי (PRV) למגוף ויסות לחץ מופעל נווט?

ת: אין מרחק מינימלי נדרש בין המגופים. כפי שניתן לראות בתמונה למטה, הם מחוברים זה לזה. תצורה זו חוסכת מקום יקר ערך בהתקנות בבניינים.

ש: כאשר הלחץ מונמך מ-10 ל-4 בר (לדוגמה), מתקבל שיא של לחץ נמוך. כיצד ניתן לדעת שערך זה אינו חורג מערך הקוויטציה?

ת: הפתרון הפשוט הוא להפעיל את מגוף ויסות הלחץ (PRV) ביחס נמוך מ-3:1. הפתרון המעט מורכב יותר הוא לשמור על ערך Pmin מעל לחץ האידוי של המים (0.02 בר אבסולוטי):

כאשר σ הוא ערך של המגוף (ברוב מגופי Globe σ≈0.5) וכל הלחצים הם אבסולוטיים.
לחישובים מורכבים יותר, חיזוי אורך חיי המגוף בתנאי קוויטציה והערכת רמות רעש, אנו משתמשים בתוכנת החישוב הייעודית של ברמד.

אחד האתגרים הגדולים ביותר בתכנון ויישום מערכות אספקת מים בבניינים רבי-קומות הוא להבטיח אספקת מים אמינה ולחץ יציב בכל הקומות בכל עת. בוובינר זה נדון כיצד להתגבר על אתגר זה באמצעות חלוקה יעילה של אזורי לחץ בבניינים רבי-קומות. בנוסף, נבחן סוגים שונים של מערכות ומגופים להקטנת לחץ, וכיצד להתקינם בצורה נכונה לתוצאות מיטביות.

hbspt.cta._relativeUrls=true;hbspt.cta.load(2377786, '5899a857-e898-4889-abe0-00fc925f9322', {"useNewLoader":"true","region":"na1"});