טעויות אופייניות בתכנון והתקנה של תחנות הקטנת לחץ.

שלום וברוכים הבאים ל"Controlling Water" – מרחב בו נדבר על מגופים, מדי מים ותובנות מעניינות על תעשיית המים. בכל פרק מצטרפים אלינו לשיחה אנשי מקצוע מהתחום, המתמחים בכל הנוגע למגופים, מדי מים וידע מקצועי מיטבי בתעשיית המים. אנו כאן עם קולין קירקלנד מ-BERMAD Australia, אחד ממנהלי המוצר בצוות.

לקולין ניסיון של שנים רבות בתעשייה בעבודה עם תחנות הקטנת לחץ. בפרק זה של Controlling Water, אנו משוחחים עם קולין על חלק מהטעויות הנפוצות שלקוחות רבים עושים בעת תכנון והתקנה של תחנות הקטנת לחץ חדשות. ברוך הבא קולין, שמחים לארח אותך.

תודה. טוב להיות כאן.

אז בואו נצלול ישר לעניין. האם זו בעיה נפוצה שאתה רואה בהרבה התקנות, והאם הבעיות הללו קשורות רק ליישום מסוים, והאם יש יישומים מסוימים שהם בעייתיים יותר מאחרים?

כן. זו שאלה טובה. יש שם הרבה תוכן, אבל כן, בהרבה מהיישומים השונים יש קריטריוני תכנון שונים שבאמת חשובים לכל אחד מהיישומים. ומה שחשבתי שיהיה מועיל הוא פשוט לדבר קצת אולי על ארבעה מהיישומים, נגיד, לקחת בניינים רבי קומות שבהם היו לנו מגופי הקטנת לחץ, ואז אולי נדבר קצת, נגיד, על רשת אספקת מים שבה היו לנו בעיות משמעותיות, ואז נבחן אולי מצב של מכרה שבו יש מגוף הקטנת לחץ ואז השקיה.

לכל אחד מארבעת היישומים האלו יש צרכים שונים לחלוטין, דאגות ובעיות תכנון שונות שהיו שם. וכדוגמה, חשבתי להתחיל בבניין רב קומות, לא מזמן הייתי בבית חולים. המצב היה, שהיה לנו מגוף הקטנת לחץ בבית חולים שהיה צריך תחזוקה, אבל לא הייתה אפשרות לעקוף את המים והמים סיפקו אגף יולדות. עכשיו מסתבר שהייתי צריך לתחזק את המגוף הזה בשעה 12 בלילה, לקח שבועות לנתק את אספקת המים. וזו הייתה בעיה גדולה, אתה יודע, זה פשוט לא תכנון טוב. הצלחנו להפעיל את זה והכל הסתדר, וכולם היו בלחץ.

אבל, בפועל פשוט אי אפשר לנתק מים בבתי חולים ובבניינים, זה פשוט לא מעשי, אתה יודע? אז זו הייתה נקודה משמעותית. לעומת זאת, אני זוכר את שיחת הטלפון המבוהלת כשלקוח מתקשר ואומר, קולין – ואני זוכר שזה היה במרכז ויקטוריה בעיירה די קטנה – והם אמרו, קולין יש לנו מגוף שנתקע פתוח ושבר את הצינור בהרבה מקומות ואנחנו מספקים מים גם לבית חולים כפרי קטן באותו זמן.

וואו.

רצנו למעלה והסתכלנו, ומסתבר שגוש בטון נפל ותקע את המגוף הראשי במצב פתוח. אם היינו מבצעים כמה שינויים בתכנון, הכל היה מסתדר, אבל שוב, הם נאלצו לסגור את אספקת המים במצב חירום וללא מעקף. הייתה פאניקה, אבל בסוף הצלחנו להפעיל את זה. זה גם גרם לי לחשוב על כרייה, למשל במכרה, אני תמיד זוכר שכשהתחלתי לעבוד בחברה, קיבלנו שיחת טלפון בהולה מהמפיץ שלנו בטסמניה, שבמכרה זהב שם, מגוף מקטין לחץ (PRV) הפסיק לעבוד.

הם בעצם אמרו, קולין, לא אכפת לי כמה זה עולה. אתה יכול לבנות אחד ולשלוח אותו לשדה התעופה עכשיו, ולשים אותו על הטיסה הבאה. מסתבר שזה עלה מיליוני דולרים ליום כשה-PRV הזה לא עבד, ואם הוא לא עבד, המכרה הפסיק לעבוד. אז כולם יצאו, לא הייתה כיבוי אש, לא הייתה הפקה, והכל נעצר.

אלוהים אדירים.

והם אמרו, קולין, הכסף לא משנה, אנחנו צריכים את זה עכשיו. תכנון טוב וכל השאר היו מונעים את זה. ולהפך, הדבר האחרון שרציתי לדבר עליו היה בתחום ההשקיה. אני זוכר מצב שבו השתמשנו בשפכים מטוהרים להשקיית מסלולי מרוצים. שפכים מטוהרים הם טובים מאוד כי יש בהם הרבה חומרים מזינים. אני זוכר שאמרו לי, קולין, היינו צריכים לסגור את הצינור הזה, לרוקן צינור שלם של שפכים מטוהרים בקהילה, וזה לא נהדר כי לא היה להם איפה לשים את המים. ובסוף התברר שצב ים גדל בתוך הצינור, ואחד מהם נתקע מתחת למגוף.

הצב המסכן. אבל עם זאת, היינו צריכים להוציא הרבה שפכים מטוהרים ממערכת השקיה, וזה לא היה נהדר. אז ניסיתי להדגיש כמה יישומים שונים שבהם דברים מסוימים הם מאוד ייחודיים לתעשיות מסוימות. וחשבתי שאולי נוכל פשוט לשתף כמה מהדברים המרכזיים שכדאי לחשוב עליהם ולחשוב איך אפשר להתגבר על חלק מהבעיות הטיפוסיות האלו.

נשמע מצוין. אני מעוניין לחזור לדוגמה הראשונה שהזכרת, הבניינים הגבוהים, והזכרת מגופי הקטנת לחץ בבניינים מהסוג הזה. אני מניח שמגופים אלה משמשים לאיזון הלחץ לכל דייר, ללא קשר לאיזה קומה הוא נמצא בבניין. מהם נושאי התכנון ההתקנתיים כאן שנוטים לגרום להכי הרבה בעיות? הבעיות העיקריות?

בבניינים, זו אתגר אמיתי למהנדסים, כי אם תחשוב על הערים הגדולות ויש 20 או 30 קומות, מה שהם באמת מנסים לעשות כשהם מתכננים בניין זה לתת כמה שיותר מקום לדיירים כדי שהדירות או המשרדים ייראו הכי טוב שאפשר. אבל יש מעט מאוד מקום לשים את כל הצנרת שעולה ויורדת בבניין ואיפה למקם אותה. מה שמצאנו בחלק מהבניינים הישנים הוא שהמגופים האלו, הרבה פעמים, נמצאים בבורות מעלית או בחדרי מדרגות או במיקומים מאוד מסובכים לגישה.

אז הבעיה שקיימת בהרבה מקרים היא שאם לא חושבים, לא רק על התקנת מגוף מקטין לחץ, אלא גם להיות כנים לגבי מה שנדרש באמת, תצטרך לתחזק את זה. ייתכן שתצטרך לפרק את המגוף, כלומר תצטרך לנתק את אספקת המים. לא. אנחנו לא הולכים לעשות את זה. אוקיי, אז אנחנו צריכים מעקף, או שאנחנו צריכים מעקף למגוף מקטין לחץ. אם תחשוב על הבניינים האלו, שהולכים ונהיים גבוהים יותר, להוציא מגוף מהמערכת ולנתק מים משמונה קומות של בניין זה לא מעשי. הרבה פעמים, המגופים נמצאים במיקומים מאוד קשים לגישה, הם הפוכים או על הצד, כי יש שם כל מיני צינורות, חשמל וכל דבר אחר מסביב.

אחד הדברים המרכזיים בבניין, שהוא קריטי במיוחד ושמצאנו שנעשו בו טעויות, הוא שאין מעקף. זה לא מעשי. אם היית בפנטהאוז למעלה והיית בעל נכס של מיליוני דולרים ואמרו לך, תקשיב, אנחנו הולכים לנתק את המים לארבע שעות, לא היית מרוצה. זה אומר שצריך לעשות את התכנון נכון מההתחלה עם היזמים, היועצים והמהנדסים כדי לוודא שיש את המקום הנדרש כדי להכניס ולהוציא דברים.

דברים קטנים כמו, קולין, אנחנו לא יכולים שהמגוף יעמוד ישר כי יש כל כך הרבה צינורות שם, אבל אנחנו צריכים את זה כדי להוציא את האוויר. אז יש דברים שאנחנו יכולים לעשות, ואפשר לדבר על כל הדקויות הקטנות בבניינים כדי שזה יעבוד טוב ויהיה ניתן לניהול, שזה הדבר הגדול. בבניין צריך אצבעות קטנות כי עובדים במקומות מאוד צפופים ומוגבלים. וזה חייב להיות מעשי, אתה לא רוצה להיות בבור מעלית, לעבוד במקום שבו אנשים נכנסים וחיים את חייהם, ואתה עם ארגז הכלים שלך עובד שם. אז זה חייב להיות מעשי ברמה הזו. יש לנו אנשים ייעודיים שמתמקדים בבניינים ובבנייני מגורים גבוהים. יש להם הרבה ניסיון, הם ראו התקנות טובות והתקנות לא טובות, והכול זה ניסיון ושיתוף במה שטוב, מה מעשי ולהיות כנים עם מה שצריך לעשות כדי שאפשר יהיה לתכנן את הדברים האלו.

בהחלט. החוויה הזו כל כך בעלת ערך.

זה כך. כן.

אז מה לגבי בעיות הידראוליות בבניין? האם אלו אותן בעיות כמו ביישומים אחרים בצנרת?

כן. העקרונות הבסיסיים הם בעצם זהים. כאשר באים לבחור קוטר למגוף מקטין לחץ, אם נחשוב על בניין רב קומות, ייתכן שיש בו, נאמר, מאה דירות. זהו בניין חדש, וייתכן שבתחילה יהיו בו עשרה דיירים, ובמהלך השנה נמכור עוד דירות והביקוש יגדל ויגדל.

לכן מה שהמתכננים עושים הוא שהם מתאימים את קוטר הצנרת למצב הקיצון. אנחנו צריכים את זה כדי להתמודד עם תפוסה מלאה, ספיקה מרבית וקצת מעבר לכך, כדי להיות בטוחים, כי אי אפשר להחליף את הצנרת אחר כך. הנקודה החשובה כאן היא שלרוב המהנדסים יגידו: יש לנו צינור בקוטר 100 מ"מ, אז פשוט נשים מגוף בקוטר 100 מ"מ. בפועל, המגוף הזה מתוכנן לספיקה מרבית, אבל האם הוא יתמודד עם ספיקות נמוכות? לכן חשוב מאוד להבין את יכולת הספיקה הנמוכה ביותר, את הספיקה הגבוהה ביותר ואיך תיראה ההידראוליקה, כי בבניינים למשל, רעש הוא עניין משמעותי מאוד.

כאשר שוברים את הלחץ בתחנת הקטנת לחץ, יש רעש והרמוניות, ולמזלנו לברמד יש פתרונות מצוינים להפחתת הרעש הזה. כי אם יש לך מגוף בקוטר 100 מ"מ ואתה עובד מול דייר אחד, המגוף נפתח ב-0.2% בלבד ונוצר רעש שריקה קטן. עכשיו, אם יש לך ילד קטן ואתה שומע באמצע הלילה שמישהו מוריד מים באסלה והמגוף שורק, לא תהיה מרוצה. כיום יש לנו פתרונות מצוינים שמאפשרים להתמודד עם כמעט אפס ספיקה ועד למקסימום.

הכול עניין של התאמת קוטר המגוף בצורה נכונה. ייתכן שהמגוף הנכון יהיה בקוטר 65 מ"מ בצנרת של 100 מ"מ. יגידו: לא, לא, קולין, אנחנו רוצים… אבל הכול עניין של ההידראוליקה. זה נכון לכל יישום – חשוב מאוד, כשמתחילים משהו כזה, לדייק בהידראוליקה, לבחור מגוף לפי ספיקות ותנאי אמת, וזה יעבוד הרבה יותר טוב. במקום לומר שיש לנו צינור 150 מ"מ, נשים מגוף 150 מ"מ. ההידראוליקה באמת חשובה, וגם איכות המים. זה יכול להיות מים חמים, זה יכול להיות מים קרים, ויש היבטים שונים לכל אחד מהם. לכן חשוב להבין הכול, או לפחות כמה שיותר.

בהחלט. כל החלקים הנעים השונים. אז אם אנחנו עוברים לחברת מים שמספקת מים לשתייה למגורים, ברור שההתקנה שונה ממערכת בניין. מהם הטעויות המרכזיות שנעשות כאן, וכיצד מתגברים עליהן?

במצב מגורים, ניקח את הדוגמה שנתתי לך שבה הייתה תקלה בקהילה כפרית קטנה יותר. נניח אלף תושבים הפרוסים על פני חמישה או שישה קילומטרים ברחבי האזור. הרבה פעמים, כאשר מתכננים עושים משהו כזה, הם אומרים, תראה, קולין, זה רק מגוף של מאה מילימטר, זו קהילה די קטנה. ואני שומע אותם לא פעם אומרים, אנחנו רק רוצים משהו זול ופשוט, כי זה קטן ולא כל כך חשוב. אבל ברצינות, אם היה שם בית חולים כפרי או רופא או משהו כזה, ולא היינו מתכננים יתירות ייעודית כדי להוציא את המים מהמערכת, מה היית עושה?

בהרבה מקרים, הייתי בעבודות שבהן יוצאים לשטח ומחלקים מים בבקבוקים לכל התושבים ואומרים, תראו, אנחנו מאוד מצטערים, אנחנו הולכים לנתק את אספקת המים; וזו בעיה. אחד הדברים המרכזיים באספקת מים, בשונה מבניין למשל, הוא שאנחנו לא מתמודדים עם 100 או 200 מטר של צנרת כמו בבניין; אנחנו מדברים על קילומטרים של צנרת. וכשאנחנו מתכננים את הצנרת הזו או כשהיא נבנתה אולי לפני 50 שנה, כשהצינורות מתיישנים, הם הופכים לשבירים ורגישים יותר. לכן דיוק, יציבות ותפעול טוב של מגופי הקטנת לחץ בתשתיות מתיישנות הם קריטיים לתפקוד תקין. ללא מעקפים ושסתומי אוויר מספיקים; ואם נחזור לדוגמה שדיברנו עליה קודם, שבה גוש בטון נפל. עכשיו, הסיבה שגוש הבטון נפל מהצנרת הייתה שהם ביצעו עבודות בכביש והשתמשו במה שנקרא "ואקר", שזה מכשיר לדחיסת הקרקע, וזה גרם נזק לצינור וגוש בטון נפל ותקע את המגוף במצב פתוח.

כשאנחנו מתכננים תחנת הקטנת לחץ, אם היינו שמים מסנן קו לפני כן, זה לא היה קורה, כי הגוש היה נתקע במסנן והמערכת עדיין הייתה פועלת, והכול היה בסדר. המלצה טובה בכל אחת מהיישומים האלה, ובמיוחד באספקת מים, היא לבצע ניתוח סיכונים עם המתכננים ולשאול, תראה, קולין, מהם הדברים שעלולים להשתבש כאן?

ואפשר לומר, אלה הבעיות הפוטנציאליות, וזה לא חייב להיות תחנה ברמת רולס-רויס, אבל צריך לחשוב בצורה מעשית. לדוגמה, מה תעשה אם נצטרך לנתק את המים? כי מה שאנחנו בדרך כלל ממליצים הוא שלאחר עשר שנות הפעלה, נרצה להוציא את הליבה של המגוף, לבדוק את הרכיבים הקריטיים ולהחזיר אותם. עכשיו, אם זה אומר לנתק את המים, ואם זו קהילה שבה זה לא עניין גדול, בסדר, אבל אם זה כן עניין גדול, צריך לחשוב על זה עכשיו ומה נעשה.

אני עדיין זוכר לפני עשרים שנה, כשעבדתי בחברת מים גדולה מאוד, שלא היה להם מעקף, אז מה שהם עשו זה לשים מעקף זמני מסביב, והיה שם מפעיל שעמד עם גלגל יד וברז שער, מסתכל על מד לחץ גדול. מעולם לא ראיתי פחד כזה בעיניים של מישהו. האיש המסכן הזה היה צריך לכוון את המגוף לפי מד הלחץ ולוודא שהוא לא ישבור את הצנרת.

והחבר'ה הסתכלו עליי ואמרו, מהירות זה הכול כאן קולין, צריך לסיים את זה מהר. אני מבין את זה. אז שוב, זה חוזר ליסודות. ובגלל שמדובר באספקת מים, היית חושב שמדובר במי שתייה, אז לא צריך הרבה תחזוקה. אבל כן צריך. זה לא משנה המותג או מה שלא יהיה. אז צריך לוודא שיש את כל הכיוונים העדינים האלה. כשמדברים עם מהנדסים שלנו שעובדים ברשויות המים, הם בדרך כלל יגידו, בוא נשים שני מסנני קו במגוף, כדי שנוכל לפתוח אחד ולהוציא אחד מהמערכת ולהמשיך להפעיל בלי להפסיק את המערכת. זה עולה עוד אלף דולר, אבל אולי תחשוב, הם לא רוצים להוציא כל כך הרבה כסף. זה בסדר, רק צריך להיות מודעים לבעיות האפשריות. הרבה פעמים, אלף דולר על פני תכנון ל-50 שנה זה כלום, זה מקל על התחזוקה. אז זה להפוך את ההתקנה, התכנון והיכולת של המפעילים לעבוד על זה לבטוחים, מעשיים ופשוט לגרום לזה לעבוד באמינות 24/7, כי זה מה שבניין עושה, וזה מה שאספקת מים עושה – היא פועלת 24/7, אף פעם לא מכבים אותה.

כן, בהחלט. בואו ניקח הפסקה קצרה. אם יש לכם שאלות שתרצו לקבל עליהן תשובה במהלך הפודקאסט הזה, אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר דרך האתר שלנו, https://www.bermad.com.au, או לשלוח לנו דוא"ל לכתובת info.au@bermad.com, וקולין ידאג לענות עליהן.

ועכשיו, נחזור לתוכנית. אז אני מבין שהשקיה דומה, או שיש הבדלים מסוימים? איך זה עובד?

בהשקיה קיימת מנטליות שונה מאוד. אם אתה מגדל פרחים או גפנים, אתה מוציא את כספו של המגדל, במקום לשתף פעולה עם חברת מים, אתה חלק מקהילה גדולה, והם ישקיעו את הכסף כדי לעשות זאת. תראה, אני סקוטי וקצת קמצן, אבל כשזה מגיע לזה, אם היו שואלים אותי, קולין, האם לשים מגוף ניתוק לפני מגוף מקטין לחץ? והם אולי היו שואלים, באיזו תדירות תצטרך לעשות את זה? טוב, לא נדאג לזה. לפעמים יש הרבה פשרות שנעשות בהשקיה לעומת אספקת מים, אבל הדבר המרכזי בהשקיה כמובן, הוא שבהשקיה אתה בעצם משקה רק כאשר הגשמים הטבעיים לא מספקים. בהרבה מהמקרים זה בשיא הקיץ, אבל הקריטיות של ההשקיה בקיץ היא שאתה עלול להיות במקומות שבהם חם 42 מעלות במשך שלושה ימים, ואם תפסיק להשקות את הצמחים, הם ייכנסו לסטרס עד כדי כך שהם עלולים למות, אתה מפחית את היבול וכל השאר. עכשיו, אם לא לקחנו בחשבון חלק מהיבטי התכנון של הוצאת המערכת מהקו ותחזוקתה, שוב עם מעקפים וכל הדברים האלה, אז צריך לחשוב על זה.

בדרך כלל, כשיש תקלה פעם אחת, אז הם באים ומוסיפים את הדברים האלה, אבל יש עוד הרבה דברים שונים בהשקיה. הרבה פעמים, המגופים לא נמצאים בבורות בטון מסודרים או בארונות מסודרים, אלא מונחים על הקרקע. אם הם מונחים על הקרקע, ייתכן שתהיה לנו בעיית כפור. אם אתה נמצא בטסמניה ויש לך מטע תפוחים ואנחנו משתמשים בהרבה השקיה, כמה שזה נשמע מוזר, גם להגנה מכפור, כלומר, אם צפוי כפור שעלול להזיק לפרי, נשפריץ מים מעליו כדי למנוע את הכפור. עכשיו, אם המגוף קופא, כי לא שמנו עליו שמיכה או משהו, זו בעיה גדולה, וזה עלול לעלות אלפי דולרים ביבול.

יש גם דברים כמו, ייתכן שיש לי קוונוע מחוגי שפועל ומשקה פרגים, חיטה או תפוחי אדמה. אם יש בקר שנכנס לשטח, ובקר אוהב להתחכך בכל דבר כי מגרד לו. אם הם מתחככים במגוף והוא נשבר, זו קטסטרופה. אני זוכר שהייתי פעם בטסמניה, והייתה כפור קשה בלילה אחד, ומגדל בדיוק שתל חלקה שלמה של פרג רפואי. ומה שקרה זה שהמגוף קפא בלילה, נפתח ופרק מים לשדה, ובפועל השמיד חלקה שלמה, פשוט שטף אותה וזה היה בעיה רצינית. עכשיו, אם היו שמים חבית ריקה של ראונדאפ או שק יוטה מעל המגוף, כל זה היה נמנע.

אז שוב, כמו בבניינים ובמים, כשמדברים עם אנשי השקיה שמבינים באמת את עלות הכסף, את העלויות הכרוכות וכל זה, אנחנו מסבירים להם שאלה היסודות. וכשאתה מעביר את המידע הזה וממש מדריך ומחנך אנשים, הם מאוד מעריכים את זה. הם יגידו שזה נקודה טובה, לא הייתי חושב על זה. אפילו דברים כמו, שמעתי שכאשר יבש מאוד, ארנבות וארנבים באים ואוכלים את הצינוריות.

אין מצב. באמת?

כן, כי הם רוצים מים והם מוצאים משהו, ואז המגוף נפתח ופתאום יש לך כל מיני בעיות. יש לך חוות סוסים עם סוסים בשווי מיליוני דולרים שנבהלים ממגופים שנפתחו בגלל כל זה. אני רק מנסה לתת לך דוגמאות לסוגי בעיות שנוטות לקרות במקרים כאלה. שוב, הדבר החשוב כאן הוא לא לדבר עם אחד מהמהנדסים של שירותי הבניין, אלא לפנות לאחד ממנהלי ההשקיה שבאמת מבין בזה, עם שלושים שנות ניסיון בקבלת אותן שיחות טלפון נוראיות כשמשהו משתבש.

בהחלט. זה באמת מעניין עד כמה יש הרבה ספציפיות בכל דוגמה שאתה מתאר גם כן.

בעיקרון, כל המגופים מבצעים את אותה פעולה, אך לכל אחד מהם צרכים, רצונות ודאגות שונים.

בהחלט. אני מעוניין לעבור לדוגמה הרביעית שהזכרת בתחום המכרות. נראה כי הנושאים הללו מהווים שילוב של כל היישומים שדיברנו עליהם. האם זה נכון?

כן, בהחלט. כרייה היא תחום מעניין מאוד, כי לפעמים כשמכרה פועל, זה בגלל שאפשר לכרות את המוצר ולהרוויח ממנו כסף. אבל אם מחיר הסחורה יורד, המכרה מפסיק לפעול. הרבה פעמים הם בעצם אומרים, תראה, למכרה הזה יש אורך חיים מתוכנן של שש שנים ואנחנו רוצים שהתשתית תחזיק שש שנים, ואם היא תישחק – אז מה. כלומר, הם לא מסתכלים על הטווח הארוך מאוד, כמו שמערכת אספקת מים או בניין עשויים לדרוש; כי בניין, אתה יודע, אנחנו רוצים שהוא יישאר שם להרבה זמן.

אבל באותו הזמן, העלויות של תקלה במגוף – הדוגמה שנתתי לך על אותו מכרה שבו זה לא היה מדרון. למה הכוונה? בעצם אתה נכנס לתוך הר, 800 מטר, יורד שלושה קילומטרים מתחת לאדמה, והמים משמשים לכיבוי אש, לתהליכים של דיכוי אבק, ולכל פעילות הכרייה. בלי מים – אין מכרה. עכשיו, הדוגמה שנתתי היא שכאשר אותו מגוף מקטין לחץ התקלקל כי לא תחזקו אותו, זה היה כמו – טוב, לך תביא אחד מהמחסן. אבל אין לנו אחד. יש שיחות שמתרחשות במצב של פאניקה מוחלטת.

העניין הוא, האם אתה רוצה לשים מגוף משני לידו? היום אנחנו רואים שבהרבה התקנות חדשות, כן, שמים מגוף גיבוי. שמים מסננים לפני כן כדי למנוע כניסת לכלוך וחסימה. יש הרבה דברים שמכרות עושים היום, שלא עשו בעבר, אבל הרבה מכרות עשויים להיסגר לשש שנים.

מחירי הסחורות עולים שוב, למשל אבץ או ליתיום או משהו כזה, אז המכרה חוזר לפעול, אבל התשתית המתיישנת לא התעדכנה עם התהליך. בכרייה, הגישה היא: תראה, קולין, לא אכפת לנו אם זה יישחק תוך שלוש שנים, פשוט נשים מגוף אחר ונשמור אחד נוסף. הדבר החשוב בכרייה הוא להיות מאוד כנים. תראה, אתה מגדיר את המגוף הזה, ואנחנו הולכים להשתמש במגוף של 300 מ"מ ליישום הזה. בדרך כלל היינו משתמשים ב-400 מ"מ בשביל ביטחון. אבל תבין, לא ממש אכפת לך מחוסר יעילות, כל עוד זה עובד במחיר סביר, שיהיה אמין במידה מספקת – נהיה מרוצים.

מה אם זה ייכשל? זו שיחה מאוד קשה עם לקוח, כשאתה רוצה להעלות אפשרות של כשל במוצר, אתה חושף את עצמך קצת ואומר – אני כנה איתך. אתה צריך לתחזק את זה, ודברים מסוימים עלולים להשתבש ויקרו אם לא תתחזק את זה.

מכרות בדרך כלל נמצאים במקומות מאוד מרוחקים. אלה אזורים שבהם אי אפשר פשוט להגיע לסידני או בריסביין ולקבל הדרכה. אלה מקומות מאוד מבודדים, וקשה מאוד להעביר את כל הידע הזה להרבה אנשים ולהבטיח שהכול יעבוד כמו שצריך. הדבר הגדול במכרות, כמובן, אם אקח את הדוגמה הזו – אם אתה מתחת לאדמה, ואם מגוף ייכשל ואתה נמצא בחלל מאוד סגור עם לחצים גבוהים במיוחד והמגוף נכשל – זה גם עניין של בריאות ובטיחות.

אפשר להציף מכרה ברגע, ואני יכול לומר בכנות שהייתי במכרות שבהם אמרו לי: קולין, אנחנו רוצים שתיכנס למכרה הזה, תסתכל על המגוף ותנסה לתקן אותו בשבילנו. הסתכלתי על המדדים משתוללים, וחשבתי שזה מפחיד. אם זה ייכשל, נציף את האזור הזה ואנשים יברחו – וזה לא טוב. אני לא מנסה להיות דרמטי או להפחיד אנשים לחשוב שהמגופים לא עובדים וצריך הרבה תחזוקה; אלא מדובר בזהירות הנדרשת לגבי מה שעלול להשתבש, לתכנן לכך, לשים מגוף נוסף, או מסנן, או מגוף פורק לחץ, או כל מה שצריך כדי שזה יעבוד טוב. זה נכון לכל היישומים האלה – להיות כנים ולהעביר את המידע.

כן, ולהבין באמת כל סביבה וכל מצב באופן מאוד ספציפי, כדי שתוכל להמליץ על הפתרון הטוב ביותר.

זה בדיוק נכון. לכן יש לנו אנשים בארגון שלנו שזה תחום המומחיות שלהם, הם באמת מבינים היטב בכרייה, עשו זאת בעבר וראו את הבעיות. לעומת זאת, הם באמת לא יודעים מה קורה במטע תפוחים או בכרם, ויש אנשים שאולי יגידו, אבל בטח זה אותו דבר? ובכן, זה לא, זה דומה אבל לא אותו הדבר.

כן, בדיוק. אני יודע שדיברנו על מתקני ההדרכה בעבר בפרקים קודמים. כיצד אתה מציע שלקוחות פוטנציאליים ייצרו איתך קשר כדי לקבל את המידע הזה?

כן, אם היית שואל אותי מה הדבר הגדול ביותר והחשוב ביותר בפודקאסט הזה, זה היה, ללא קשר ליישום, הכל קשור להענקת מידע טוב לאנשים, כי בדרך כלל אין הרבה מהמוצרים האלה בשוק, זה לא משהו שהם מתמודדים איתו כל יום. המשמעות היא שלמידע איכותי וזמין יש תפקיד מרכזי בהפחתת הסיכון לכשל באופן משמעותי. כשאנחנו מבצעים הרבה הפעלות, אם אנחנו מבצעים הפעלה בשלב הזה, אנחנו מכשירים אנשים ומעבירים להם את הידע הזה. זו הסיבה שאנחנו משקיעים כל כך הרבה דגש בדברים כמו סמינרים טכניים, אנימציות וידאו, מאמרים ומשאבים טובים נוספים, כדי שאנשים יוכלו לקבל את המידע הזה בזמן שנוח להם.

הדבר שאנחנו מוצאים כשימושי במיוחד באתר ברמד שלנו, לדוגמה, הוא שזה הספרייה שלנו. בעבר היית מפיק קטלוג מודפס ומוסר אותו לאנשים, והם היו שמים אותו על מדף איפשהו, אבל היום אף אחד לא עושה את זה. כולם מסתכלים באינטרנט. לדוגמה, כשאני מתקן את מכסחת הדשא שלי, אני הולך לראות סרטון ביוטיוב.

אז אנחנו מעבירים כל כך הרבה ידע ומידע אמין על כל מוצרי ושירותי ברמד שלנו בערוץ היוטיוב של BERMAD AU, ובאתר שלנו, https://www.bermad.com.au, עם כל המשאבים האלה. כי בהרבה מקרים, כשציינתי את Mount Elizia או במרכז טסמניה או ניו סאות' ויילס או בפילבורו, אפשר לגשת למקור הזה ולקבל את המידע, או להגיע למתקני ההדרכה שלנו.

אני יודע שדיברנו על זה בעבר, אבל הדבר שמצאתי שהיה כנראה הקריטי ביותר בהתמודדות עם כל אחד מהמוצרים שלנו הוא ממש לגעת במוצר וללמוד להשתמש בו בסביבה בטוחה. אני לא רוצה להמשיך ולדבר על מתקני ההדרכה של ברמד, אבל יש לנו אותם זמינים בבריסביין, סידני, מלבורן, פרת', וכמובן שגם מתקן ההדרכה הנייד שלנו זמין.

לעשות את זה ולהקדיש את הזמן להגיע למפגשי ההדרכה האינטראקטיביים האלה, כי אני יודע שקיבלנו משוב ממכרות, במיוחד כשהם מאוד מרוחקים, שהם הגיעו לפרת', שמעו את רוד, מנהל המכירות של ברמד במערב אוסטרליה, מדבר על המגופים, מדגים איך הם עובדים ומסביר למה הם עובדים. והם אמרו, תראה, זה כל כך בעל ערך. אני יודע שזו טיסה ארוכה להגיע לפרת' ולעשות את זה, אבל הידע שהם רכשו נותן לאנשים את היכולת לגרום למוצרים לעבוד ולעבוד באמינות.

אני באמת ממליץ לאנשים להיכנס לאתר שלנו, https://www.bermad.com.au, להסתכל על חלק מהכלים והמשאבים הנרחבים שפרסמנו ולהתחזק.

נשמע כמו צעד מצוין להמשך, קולין. תודה רבה על השיחה.

זה היה תענוג. תודה.

למידע נוסף על תעשיית המים, כולל מוצרים, טיפים, התקנות, הפעלה וטכניקות תחזוקה, בקרו בכתובת https://www.bermad.com.au והירשמו לניוזלטר התעשייתי שלנו. תצטרפו ליותר מ-3000 אנשי מקצוע מהתחום ותלמדו מצוות המומחים המנוסה של ברמד.

תודה שהצטרפתם לפרק זה של Controlling Water. לפרקים נוספים, משאבים ומדריכים, בקרו בכתובת https://www.bermad.com.au עוד היום.