גישה מיטבית לתכנון השקיה — התשובות לשאלות שלכם

בוובינר האחרון של ברמד, "הגישה האופטימלית לתכנון השקיה", הציג מנהל יחידת ההשקיה הגלובלית שלנו, יפתח עינב, את גישת התכנון של ברמד בהתמודדות עם שלל השיקולים בתכנון פרויקטים.

יפתח בחר להתחיל את סדרת הוובינרים שלנו בהצגת מונחי יסוד בשילוב כללי אצבע תיאורטיים המתייחסים להשגת אחידות השקיה מיטבית.

לאחר מכן הוא הצביע על הפער בין התיאוריה לפרקטיקה בכל הנוגע לאחידות ההשקיה, סקר חלק מהתנאים בשטח שמשפיעים או פוגעים באחידות ההשקיה, והציע פתרונות מעשיים באמצעות מגופי בקרה ורכיבים לחיסכון בעלויות בטווח הארוך.

<>

במהלך הוובינר נענו שאלות בנוגע לתיאוריה ולפרקטיקה של השגת אחידות השקיה:

ש: כיצד לוקחים בחשבון שקצב היישום מכסה את שטח הפולטים כאשר משתמשים בטפטוף או מיקרו?

א: קצב היישום הוא תמיד הספיקה ליחידת קרקע (שטח) ליחידת זמן. ישנם מתזים ש"מכסים" את השטח מעל הקרקע, בעוד ש"נורות ההרטבה" של הטפטפות חופפות מתחת לפני הקרקע, בסמוך לשורשים.

ש: אם אתה משתמש בטפטפת לא מפצה, מהו תחום ההבדלים המותרים בלחץ ובספיקה כדי להגיע לאחידות גבוהה (מעל 90%)?

א: המטרה היא לתכנן סטייה מרבית של 10% בין המטפטף בעל הספיקה הגבוהה ביותר לבין זה בעל הספיקה הנמוכה ביותר בשטח. במפת התכנון, לרוב עדיף לחשב הפסדי לחץ חיכוך, גבהים וכו', מאשר שינוי ספיקה של מטפטף לפי מיקום. לכן אנו פועלים לפי כלל האצבע הקובע כי שינוי של 20% בלחץ מייצג שינוי של כ-10% בספיקה של מטפטף (או כל אוריפיס/חור).

ברמד אינה מתכננת פרויקטי השקיה. "משרד התכנון" שלנו הוא מחלקות הנדסת היישומים וצוות מהנדסי המכירות שלנו.
אנו מזמינים את עמיתינו ולקוחותינו לפנות אלינו בשלב מוקדם ככל האפשר של התכנון, כדי שנוכל לשלב את הידע והניסיון שלנו ולשפר את אחידות, אמינות ויעילות התכנון.

<>

חלק מהשאלות התייחסו לביצועי מגוף דו-נפחי שטוף וסגור, להתקנה שלו ולאופן שבו הוא תורם לאחידות בתנאים שונים.

ש: באיזה לחץ נפתחים מגופי השטיפה?

A: הוא במצב פתוח בדרך כלל וייסגר כאשר הלחץ יעלה לכ-12 מטר. הוא ייפתח מחדש כאשר הלחץ ירד חזרה לכ-7 מטר. סגירה מכנית "M" היא תכונה סטנדרטית המאפשרת בונה לחץ על ידי כיוון ידני (מדי פעם) של קצב שטיפה.

ש: מהו המרחק המומלץ בין המגוף לבין כניסת צינור הלחץ?

א: רק כמה מטרים, כדי למנוע ממהירות זרימה גבוהה באזור המגוף ליצור לחץ דינמי נמוך מדי, דבר שימנע את סגירת המגוף.

ש: האם יש צורך בשסתומי אוויר להשלמת תרומת שסתום שטוף וסגור לאחידות ההשקיה?

A: שסתום אוויר קינטי המותקן בראש קו ההפצה ימנע היווצרות ואקום ויניקה, תוך קיצור זמן ריקון הקו.

צפה בסרטונים של:

מגוף שטוף וסגור פועל בשטח

הנפשה של שסתום אוויר משולב

הנפשה של שסתום אוויר קינטי

<>

ש: כאשר משתמשים בטפטפות CNL (נגד ניקוז) במדרון באורך 30-50 מטרים כלפי מטה: בנוסף להתקנת מגוף מקטין לחץ בתחילת כל שלוחה, האם עדיף להתקין מגופי הקטנת לחץ לאורך קו המשנה (באזור האמצע) או להמשיך להשתמש במגופי הקטנת לחץ 2" לאורך הקו כל 10 מטרים?

ת: מאחר שכל טפטפות CNL הן מווסתות לחץ, המתכנן נהנה מ"מסדרון" ΔP רחב יותר, ולכן בהתאם לדרגת הלחץ של הצינור, שיפוע של 30 מטר לא אמור לדרוש התקנת מגוף מקטין לחץ לאורך הקו או בתחילת כל צינור טפטוף. אם השיפוע יורד עוד יותר, עדיף לתכנן מגוף מקטין לחץ במרכז הצינור הראשי המשני.

הגישה האופטימלית של ברמד לתכנון השקיה

מגופי דו-נפחי משכו עניין רב והרבה שאלות בנוגע לזמן התגובה של המגופים לסגירה ו/או ויסות; טווח קטרים, דרג לחץ ודרישות הפעלה; וכמה כל היתרונות הללו עולים יותר.

ש: לגבי זמן הסגירה, יש לנו בעיה עם מגוף גדול. האם עלינו/האם ניתן לשנות את קוטר הנווטים, הסולנואיד והאביזרים?
ת: בדרך כלל ניתן לשנות אביזרי פיקוד בטווח מסוים, אך הדבר גורר עלויות גבוהות יותר, התקנה מסורבלת ואי-סטנדרטיזציה. עם זאת, ניתן להישאר עם האביזרים הסטנדרטיים שלך ולהשתמש בהם על מגוף דו-נפחי שנסגר מהר יותר ומספק סגירה רכה (ראה טבלה)

ש: יש לי מגוף חד-נפחי שלוקח לו זמן להתייצב על לחץ הכיול. עד שהוא מתייצב, הוא שולח את ה-PLC לשגיאת לחץ גבוה.

א: מגוף דו-נפחי שנסגר מהר יותר ומספק סגירה רכה (ראה טבלה)

ש: לפעמים במגופי שמירת לחץ לאחר סינון, אנו מוסיפים ממסר גלית אך עדיין לוקח יותר מדקה עבור DN>=150 עד שהמגוף מווסת.

א: מגוף דו-נפחי שנסגר במהירות רבה יותר ממצב פתוח לחלוטין למצב ויסות (ראה טבלה)

ש: האם קיים דגם דו-נפחי מסדרת 100 בלחץ PN16?

ת: בשלב זה רק PN10. עבור PN16 ו-PN25 יש לנו דו-נפחי מסדרת 700. עבור PN40, דו-נפחי מסדרת 800

ש: האם קיימים מגופי דו-נפחי בקטרים קטנים עבור חלקות קטנות והשקיה בפולסים בחממות וכדומה?

ת: סדרת דו-נפחי 100 זמינה בקטרים 1½", 2", 2"L, 2½",
ו-3". סדרת דו-נפחי 100 בקוטר 4" תושק בקרוב. לקטרים גדולים יותר עד 24", זמינה סדרת 700.

ש: מהו הלחץ המינימלי הנדרש להפעלת הדיאפרגמה במגוף חד-נפחי ובמגוף דו-נפחי?

ת: מגופי תא יחיד של ברמד ידרשו 3-5 מטרים להיפתח ולפעול. מגופי דו-נפחי, שאינם דורשים כוח קפיץ לסגירה, יכולים להיפתח ולתפקד גם בגובה של 1-2 מטרים

ש: מהו ההבדל בעלות בין מגוף חד-נפחי למגוף דו-נפחי?

ת: בשלב זה, עבור דו-נפחי מסדרת 100, כ-30%

הגישה האופטימלית של ברמד לתכנון השקיה

ש: כאשר ספיקת הזרימה יורדת לאפס במקטין לחץ (PRV), כיצד מובטח שלחץ היעד במורד הזרם נשמר? אילו תנאי הפעלה חייבים להתקיים כדי לוודא שלחץ המעלה לא "יחלחל" בהדרגה לצד המורד?

ת: כאשר ספיקת המים יורדת לאפס, לרגע קצר הספיקה הנכנסת לקו דרך מגוף מקטין לחץ (PRV) גדולה מהספיקה היוצאת מהקו (שהיא אפס). כתוצאה מכך – הלחץ מצטבר ועולה בקו, במורד ה-PRV. נווט ה-PRV חש בלחץ הגבוה מהכיוון ומסגור את ה-PRV, "מנסה" להחזיר את הלחץ לערך הכיול. מאחר והספיקה היא אפס (סוף קו), גם כאשר המגוף אטום לחלוטין, הלחץ לא ירד (בהנחה שאין דליפות). ההגדרה עצמה של מגוף מקטין לחץ (PRV) היא זו שמבטיחה שלחץ במעלה הזרם לא "יחלחל" באיטיות לצד מורד הזרם.